אחרי שכבר החלטתם לכתוב את הזיכרונות שלכם אתם בטח תוהים מה לספר ומה לא? מה יהיה מעניין? בעל ערך? חשוב? ועבור מי? הנושאים לכתיבה, כפי שניתן לראות בפירוט ב“מדריך לכתיבת זיכרונות ולתיעוד משפחתי”, מגוונים ביותר ולמען האמת די צפויים. אתם אינם כותבים פרוזה ולא ממציאים סיפור ולכן אין פה הפתעות, רק מחשבות, הרהורים וסיפורים על העבר שיש לכתוב בצורה פשוטה ותוך שימוש באנקדוטות.
אחד הנושאים הרחבים שכדאי לכתוב עליו הוא התחום המקצועי בו אתם עוסקים או עסקתם. אין הכוונה לתאר את ההתקדמות המקצועית שלכם כפי שניתן לראות בדרך כלל בקו”ח. אין טעם גם לספר על כל המשרות והעבודות שעברתם בחיים אלא להתרכז במשמעותיות, במיוחדות, במאתגרות במיוחד ובאלו שעסקת בהן זמן רב.
אז על מה לספר?
בהנחה שהתחום המקצועי אכן היה דומיננטי בחיי היומיום שלכם, כפי שהוא בדרך כלל, יש לכתוב עליו בהרחבה, אבל רק על הדברים המשמעותיים שבו.
נסו לחשוב על השאלות הבאות ולכתוב בהתאם:
- מדוע בחרתם לעסוק בתחום זה?
- האם אכן בחרתם?
- כיצד התחלתם והיכן אתם עומדים כיום בהקשר המקצועי?
- מהם ההישגים הגדולים שלכם ומדוע אתם מחשיבים אותם ככאלה?
- האם היתה לכם נגיעה לאירוע או פרויקט בקנה מידה ארצי או עולמי או בעל משמעות קולקטיבית? למשל בניית הגשר הצף מעל תעלת סואץ (סיפור אמיתי), יבוא מכונת הגלידה הראשונה לישראל (כנ”ל), השתתפות בתערוכה באיראן, מפגש עם בן מלוכה ירדני בכנס כלכלה עולמי וכולי.
- מה היו האתגרים הבולטים בעבודתכם וכיצד התמודדתם איתם?
- מה אהבתם ומה שנאתם במקצוע? תארו את הכישלונות שלכם וספרו על השפעתם וכיצד התמודדתם איתם. מה למדת בעקבות זאת? מה הייתם ממליצים לילדיכם ולנכדיכם לעשות במקרים דומים?
- האם התחום המקצועי שלכם עניין אתכם? אתגר אתכם? היה בעל משמעות עבורכם וכיצד? מה למדתם בעבודה וכיצד היא תרמה לכם?
- במה הייתם עוסקים לו הייתם יכולים להתחיל מהתחלה?
- במה הייתם עוסקים לו לא היה לכם צורך לפרנס?
- לבסוף אפשר לשתף בערכי העבודה שקיבלתם בבית, בתפיסה שלכם לגבי עבודה ומקצוע והמקום שלהם בחייכם.
מקצועות ועיסוקים של דורות קודמים
בנוסף לשיתוף בסיפורים הקשורים לתחום העיסוק שלכם כדאי מאוד לספר על המקצועות ותחומי העיסוק של הדורות הקודמים במשפחה. ראשית, זה מעניין בשל השינויים המהותיים בצרכים ובטכנולוגיה בעשרות השנים האחרונות. בנוסף, לילדכם ונכדיכם יהיה מעניין לגלות האם יש קשר בינם לבין הדורות הקודמים מבחינת עיסוק, כישרונות, משיכה טבעית ותחומי עניין. כתיבת זיכרונות לדעתי היא הזדמנות כפולה שראוי שתכלול גם את העבר של הכותב, החוויות שצבר והשיעורים שלמד בדרך וגם מידע על שורשי המשפחה של הכותב.
כדאי מאוד לספר, אם ידוע לכם (ואם לא – צאו לברר), במה עסקו הסבים והסבתות שלכם. מידע זה בעל ערך רב בהבנת התקופה והמקום בהם חיו ויכול להיות גילוי מרגש שחושף פנים שונות של הדורות שאינם איתנו כבר. כמובן שתיאור העיסוק של הדורות המבוגרים במשפחה צריך להופיע בפרק העוסק בשורשי המשפחה ולא בפרק העוסק בתחום המקצועי שלכם.
מקצועות שכבר לא קיימים
הראיונות הרבים שביצעתי עם הנשים והגברים איתם כתבתי את ספרי הזיכרונות שלהם הניבו מקצועות מעניינים וייחודים שחלקם הגדול כבר אינו קיים. עוד סיבה מצוינת לתעד אותם. סבי, למשל, עבד כסבל והעביר סחורה בין מפעלי הבדים והתפירה בנחלת בנימין בת”א. אמי מתארת אותו כאדם נמוך קומה אך חזק, זריז וחרוץ מאוד. אין ספק שהעבודה בה עסק מבטאת זאת. בישראל כיום, לשמחתנו, את הגבר שעמד בין שני יצולים וסחב עגלה החליפו כלי רכב – אבל בשנות השלושים של המאה הקודמת זה היה מקצוע נדרש שסיפק פרנסה טובה לנטולי ההשכלה, עובדי הכפיים והעולים החדשים. זהו מידע היסטורי מעניין ממבט אישי שחשוב שהצעירים היום יהיו מודעים לו, ובוודאי אם יש להם קשר משפחתי לאיש.
אישה שראיינתי על שורשיה בעיירה בפולין תיארה בפני בעלי מקצועות נפוצים שנתנו שירותים למשפחתה: איש שסיפק מים נקיים למטבח בקומות העליונות כשהוא נושא מקל שבצדיו תלויים דליים מלאים במים, איש שהתפרנס מהשמעת מוסיקה חסידית בעזרת הפטיפון שהיה ברשותו ואותו הפעיל במנואלה ידנית תמורת תשלום. אנשים שעסקו בעבודה החיונית אך הבזויה של פינוי הצואה מהבורות שבחצר וחפירת בורות חדשים.
סבתא מחלקת תה וסבא רצען
אנשים אחרים תיארו את החלבן שחילק כדי אלומיניום מלאי חלב טרי והניחם על מפתני הבתים, ואת איש הקרח שהסתובב עם עגלתו ברחובות, הכריז על בואו בעזרת פעמון, ומכר בלוקים עבור הארונות שקדמו למקררים ושמרו על המזון. מרואיינים סיפרו לי על הסבא שעבד כרצען, הסבא שהיה בעל טחנת קמח, הסבתא שהיתה מחלקת תה, הסב שהיה לו מפעל עורות ועוד ועוד. כל המידע הזה מרתק, אותנטי וחשוב. אל תתנו לו ללכת לאיבוד (כאן אפשר לקרוא על עוד נושא שכדאי לכתוב עליו).
מחפשים להתחיל לכתוב בצורה מסודרת?
ב”מדריך לכתיבת זיכרונות ולתיעוד משפחתי” שהוצאתי לאחרונה לאור יש בדיוק את הפתרון: שיטה מאורגנת ופשוטה שתיקח אתכם ביד לאורך כל התהליך של כתיבת הזיכרונות שלכם, גם אם אינכם מנוסים בכתיבה. בספר (155 עמודים צבעוניים, כריכה קשה) פירטתי, בצורה מסודרת על פי פרקים, את כל הנושאים שכדאי לשקול לכתוב עליהם. עם זאת רק אתם יכולים לדעת מה משמעותי עבורכם ומה תרצו להעביר הלאה.
רוצים להזמין את הוריכם לכתוב ולתעד? הזמינו להם את הספר במתנה. היום הם יודו לכם ומחר – ילדיכם.
האם אתם יודעים במה עסקו הסבים והסבתות שלכם ומדוע דווקא בזה? רוצים לשתף במקצועות האבודים שקרוביכם עסקו בהם? רשמו בתגובות מטה. שמעתי על די הרבה מקצועות כאלו, אשמח ללמוד על נוספים.