מה אני חושבת על מדף ספרי הביוגרפויות בספריות ובחנויות (בעיקר גברים מצמרת העסקים, הבידור, הצבא והפוליטיקה!) ולמה חשוב במיוחד שאנשים “מן השורה” – בדגש על נשים – יתעדו את חייהם. סקרנים? מוזמנים לקרוא זאת בכתבה שפורסמה השבוע עליי ועל “המדריך לכתיבת זיכרונות ולתיעוד משפחתי“.
העיתונאי אהוד מקסימוב ברר איתי האם כדאי לכתוב בזיכרונות גם על משברים וכשלונות, האם אנשים ללא ניסיון בכתיבה או כשרון מוכח באמת יכולים לתעד בצורה מעניינת את הזיכרונות ושורשי המשפחה שלהם ולמה אני טוענת שנולדתי זקנה.
מוזמנים לעיין ולהגיב בכתבה: “אדם צובר זיכרונות ונעמה דואגת שלא יתבזבזו”.